מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:ב׳

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:ב׳
2 מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּפֶת וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. וּמַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַחֲרִישָׁה וְאֶת הַגּוּמָא שֶׁמִּתְקַבֵּץ בָּהּ מֵימֵי רַגְלַיִם מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:ב׳
2 מרחיקין את הגפת ואת הזפת וכו'. משנה דף י"ז ופירוש גפת פסולת של זיתים שנתעצרו בבית הבד. ופירוש סלעים אבנים שהאש יוצאה מהן שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל מן הכותל ע"כ לשון רש"י ז"ל:
3 מרחיקין את הזרעים וכו'. משנה שם.
4 ומ"ש ואת הגומא שמתקבצין בה מימי רגלים. לשון המשנה מי רגלים ופירשו בגמרא שופכין ופירשו רש"י ז"ל ואבן מיגש ז"ל מי רגלים שמתקבצין בכלי לא יהא שופך אותן בבת אחת וכוונת המחבר היא דוקא שיש שם גומא שנשפכין שם וכתבו ז"ל מהא שמעינן דשופכין דמיא בעלמא שרי שלא אסרו אלא כעין נברכת הכובסין דקוו וקיימי א"נ כחול לח לפי שהלחלוחית אינו מתייבש במהרה אבל שופכין דעלמא עוברין הן לשעה ומתייבשין ואין חוששין להם ע"כ ולפי דברי המחבר שפירש גומא שמתקבצין בה צ"ע למה אמרו דוקא מי רגלים שהרי בגומא קוו וקיימי ומסתברא דאפילו בכל מים יש להרחיק ויש לומר דאע"ג דקוו וקיימי כיון שאינו תדיר כמו כובסין אין צריך להרחיק כשאר מים: